יוסף (יוסי), בן חנה ורחמים, נולד ביום ט"ז בסיון תש"ז (4.6.1947) בבומביי שבהודו, ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1953. הוא למד בבית-הספר היסודי במושב כוכב ובבית-הספר האזורי "משען". לאחר שסיים את לימודיו בכיתה השישית החל לעבוד במשק הירק ובעלי-החיים, שהקימו הוריו במושב והמשיך בכך עד שגויס לצבא. יוסף היה חובב ספורט נלהב, במיוחד למשחק הכדורגל, והרבה לטייל ברחבי הארץ ולתור בדרכיה ובנופיה. הוא היה חביב מאוד על כל מכריו, טוב-לב וחייכן. היה לו חוש הומור מצוין, ולעתים נהג לעשות מעשי קונדס. איש נעים-שיחה היה ומכניס אורחים למופת, אוהב את הפשטות ושמח בחלקו. כל ימיו היה בן נאמן להוריו, רחש להם כבוד, דאג לשלומם והתחשב ברצונם.

יוסף גויס לצה"ל במחצית פברואר 1966 והוצב לחיל התותחנים. לאחר הטירונות השתלם בקורס נהגים ובקורס נהגי זחל"ם, ואף שימש נהגו של המג"ד. מפקדיו אמרו עליו שהיה חייל ממושמע ובעל יזמה, שמילא במלוא האחריות את התפקידים שהוטלו עליו. במלחמת ששת הימים לחם בחזית רמת הגולן ובימי מלחמת ההתשה עשה על גדות תעלת סואץ.

לאחר ששוחרר מהשירות הסדיר, הוצב ליחידת מילואים והיה נקרא לתקופות רבות של שירות מילואים. מפקדו באותם הימים סיפר ש"היה חייל למופת. לשירות המילואים תמיד בא מלא שמחה ובחיוך. הוא היה מסור לתפקידו, רציני, עוזר לכול ומעולם לא התלונן". על חלקו במלחמה בשנת 1967 הוענק לו "אות מלחמת ששת הימים". לאחר השחרור למד את מלאכת החרטות באשקלון, וכאשר עקרה המשפחה ללוד היה לנהג משאית. כשלושה חודשים לפני שפרצה מלחמת יום-הכיפורים קנו הוא ואחיו משאית, ויוסף שקד בעבודה מאומצת ומפרכת על פיתוח עסקו החדש. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים גויס ונשלח עם יחידתו לחזית בסיני. ביום כ"ג בתשרי תשל"ד (19.10.1973), אחר-הצהרים, נפל יוסף בקרב ליד בסיס טילים בגדה המערבית. הוא שימש אז ראש חוליית רכב תחמושת. ביום החצייה תעו שיירות הדלק של המפקדה בדרך, ויוסף נחלץ להובילם תחת אש אל חניון הגדוד. בשדה התעופה של דוור-סואר, כשנתקבלה פקודת דילוג מן המקום, אסף יוסף את אנשי חולייתו ורץ עמם אל עבר משאית התחמושת. ברגע שהגיע אל המשאית פגע בו פגז והרגו במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בלוד. השאיר אחריו הורים, אחות ואח שנפצע במלחמה ואיבד אחת מרגליו. לאחר נופלו הועלה יוסף לדרגת רב-טוראי.

חברו סיפר עליו ש"במלחמה לא ידע דאגה או פחד וגם ברגעים הקשים עודד את כל חבריו".

גדודו הוציא לאור חוברת לזכר אנשיו שנפלו במלחמה, ויוסף בתוכם.